משנה: הַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְייַבֵּם וְכֵן אַיילוֹנִית לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייָבֶּמֶת. הַסָּרִיס שֶׁחָלַץ לִיבִמְתּוֹ לֹא פְסָלָהּ בְּעָלָהּ פְּסָלָהּ מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּעִילַת זְנוּת. וְכֵן אַייְלוֹנִית שֶׁחָֽלְצוּ לָהּ אַחִין לֹא פְסָלוּהָ. בְּעָלוּהָ פְּסָלוּהָ מִפְּנֵי שֶׁבְּעִילָתָהּ בְּעִילַת זְנוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
כזכר. דוקא במקום זכרות שלו ולא בנקבות שלו וכדמפרש בגמ':
אנדרוגינס נושא אבל לא נישא. מפני שהוא כזכר והשוכב עמו הוי כבא על הזכר בין במקום זכרות שלו בין במקום נקבות שלו:
לא יחלוץ. אם יש אח אחר:
אנדרוגינס כהן כו'. ובבבלי משמע דהל' כר' יוסי דברייתא דאנדרוגינס בריה בפני עצמו ולא הכריעו בו חכמים אם זכר אם נקבה הילכך אינו מאכיל בתרומה וכן פסק הרמב''ם ז''ל פ''ז מהל' תרומות הלכה י''ד דאין מאכיל לנשיו:
מתני' סריס חמה כהן כו' מאכילה בתרומה. בבבלי דף פ''א מתרץ לה דאע''ג דכשר לבא בקהל איצטריך למיתני דמהו דתימא מוליד מאכיל דדייקינן ויליד ביתו הם יאכלו הראוי להוליד מאכיל שאינו מוליד אינו מאכיל קמ''ל:
מתני' שמעתי שהסריס. יש סריס שחולץ וחולצין לאשתו:
והסריס כו'. ויש סריס לא חולץ כו' דכתיב ולא ימחה פרט לזה ששמו מחוי:
סריס אדם. שנסתרס לאחר שנולד:
סריס חמה. ממעי אמו נולד כך כדמפרש בגמרא כל שלא ראתו החמה בכושר כו':
לקיים דברי ר''ע. עדות זו שהעיד ר''י בן בתירא לקיים דברי ר''ע העיד:
מתני' הסריס. סריס חמה דדומיא דאיילונית קתני דבידי שמים וסתמא כר''ע דלא חולץ ולא מייבם ולא חולצין ומייבמין לאשתו:
וכן איילונית. כדאמרינן בפ''ק:
בעלה פסלה. שהואיל והיא פטורה מן היבום אסורה משום אשת אח שלא במקום מצוה:
ואין לי לפרש. איני יודע לפרשה איזה סריס בן חליצה ואיזה פטור:
משנה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָּׁמַעְתִּי שָׁהַסָּרִיס חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ וְהַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין אֵת אִשְׁתּוֹ וְאֵין לִי לְפָרֵשּׁ. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה אֲנִי אֲפָרֵשׁ סְרִיס אָדָם חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָֽיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. 50a סְרִיס חַמָּה לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָֽיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא סְרִיס חַמָּה חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְפוּאָה. סְרִיס אָדָם לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ רְפוּאָה. הֵעִיד רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָה עַל בֶּן מְגִיסָה שֶׁהָיָה בִירוּשָׁלַם סְרִיס אָדָם וְיִיבְּמוּ אֶת אִשְׁתּוֹ לְקַייֵם דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
כזכר. דוקא במקום זכרות שלו ולא בנקבות שלו וכדמפרש בגמ':
אנדרוגינס נושא אבל לא נישא. מפני שהוא כזכר והשוכב עמו הוי כבא על הזכר בין במקום זכרות שלו בין במקום נקבות שלו:
לא יחלוץ. אם יש אח אחר:
אנדרוגינס כהן כו'. ובבבלי משמע דהל' כר' יוסי דברייתא דאנדרוגינס בריה בפני עצמו ולא הכריעו בו חכמים אם זכר אם נקבה הילכך אינו מאכיל בתרומה וכן פסק הרמב''ם ז''ל פ''ז מהל' תרומות הלכה י''ד דאין מאכיל לנשיו:
מתני' סריס חמה כהן כו' מאכילה בתרומה. בבבלי דף פ''א מתרץ לה דאע''ג דכשר לבא בקהל איצטריך למיתני דמהו דתימא מוליד מאכיל דדייקינן ויליד ביתו הם יאכלו הראוי להוליד מאכיל שאינו מוליד אינו מאכיל קמ''ל:
מתני' שמעתי שהסריס. יש סריס שחולץ וחולצין לאשתו:
והסריס כו'. ויש סריס לא חולץ כו' דכתיב ולא ימחה פרט לזה ששמו מחוי:
סריס אדם. שנסתרס לאחר שנולד:
סריס חמה. ממעי אמו נולד כך כדמפרש בגמרא כל שלא ראתו החמה בכושר כו':
לקיים דברי ר''ע. עדות זו שהעיד ר''י בן בתירא לקיים דברי ר''ע העיד:
מתני' הסריס. סריס חמה דדומיא דאיילונית קתני דבידי שמים וסתמא כר''ע דלא חולץ ולא מייבם ולא חולצין ומייבמין לאשתו:
וכן איילונית. כדאמרינן בפ''ק:
בעלה פסלה. שהואיל והיא פטורה מן היבום אסורה משום אשת אח שלא במקום מצוה:
ואין לי לפרש. איני יודע לפרשה איזה סריס בן חליצה ואיזה פטור:
הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָׁמַעְתִּי כול'. הַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ כול'. וְכֵן אַייְלוֹנִית שֶׁחָֽלְצוּ כול'. אֵי זֶהוּ סְרִיס חָמָּה. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁלֹּא רָאָתוֹ הַחַמָּה בְכוֹשֶׁר אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת. הוֹשִׁיט יָדוֹ וְסִירְסוֹ מִבִּפְנִים. דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר לָבוֹא בַקָּהָל וְאֵינוֹ לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְייַבֵּם. נוֹתְנִין עָלָיו חוּמְרֵי סְרִיס אָדָם וְחוּמְרֵי סְרִיס חַמָּה בַּמַחֲלוֹקֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
נותנין כו' במחלוקת. כלומר לפי המחלוקת דר''א ור''ע למר סריס אדם גרע לענין חליצה ולמר סריס חמה גרע ובזה נותנין עליו חומרי שניהן ולד''ה לא חולץ ולא מייבם:
ד''ה אסור כו'. דהרי סריס אדם הוא ומיקרי נמי סריס חמה דהרי לקוי ממעי אמו הוא וכדמפרש ואזיל:
גמ' איזהו סריס חמה כו' אפילו שעה אחת. שלקה ממעי אמו ובבבלי דף פ' מפורש סימניו:
הושיט ידו. למעי אשה וסירסו מבפנים קודם שיצא לאויר העולם:
מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר. לֹא כִי אֶלָּא סְרִיס חַמָּה חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי אִינִיָּא. לֹא אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא לְעוֹנְשִׁין.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא לעונשין. הא דאמר התם הזכר כדברי ב''ה לאו אהא דאמרי לא חולץ אלא לאשמועינן דעד עשרים מחשבינן ליה לקטן אם לא הביא ומכאן ואילך גדול הוא אלא שהוא סריס וחייב בעונשין שבתורה. וכן משני רבי אלעזר התם:
ואת אומר הכין. בתמיה כדפרישית דקאמר במתניתין דנידה דלא חליץ:
תמן. במתניתין דהכא וכן דרך הש''ס הזה לנקוט בלישניה כמו שהוא גורס במקום אחר דשייך לשון תמן:
מחלפ' שיטתי' דר''א. קשיא דידיה אדידי'. וחסר כאן וצריך לגרוס הכא מקודם המתני' דנידה סוף פ''ה וכדפריך בבלי שם דתנן בן כ' ולא הביא ב' שערות יביא ראיה שהוא בן כ' והוא הסריס לא חולץ ולא מייבם. כלומר שנולדו בו סימני סריס חמה כדאמר התם דברי ב''ה כו' וקאמר שם ר''א הזכר כדברי ב''ה אלמא לר''א סריס חמה לא חליץ:
רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים אֶחָד סְרִיס אָדָם וְאֶחָד סְרִיס חַמָּה אֵינוֹ לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ. לֹא מְייַבֵּם וְלֹא מְייַבְּמִין אֶת אִשְׁתּוֹ. דּוּ מַתְנִיתָא. הַסָּרִיס שֶׁחָלַץ לִיבִמְתּוֹ לֹא פְסָלָהּ. בְּעָלָהּ פְּסָלָהּ מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּעִילַת זְנוּת. אַנְדְּרוֹגִינֹס שֶׁחָלַץ לִיבִמְתּוֹ לֹא פְסָלָהּ. בְּעָלָהּ פְּסָלָהּ מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּעִילַת זְנוּת. וְכֵן אַייְלוֹנִית שֶׁחָֽלְצוּ לָהּ אַחִין לֹא פְסָלוּהָ. בְּעָלוּהָ פְּסָלוּהָ מִפְּנֵי שֶׁבְּעִילָתָהּ בְּעִילַת זְנוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
אנדרוגינס. בתוספת' סוף פ''ב דמכילתין קתני דלא חולץ ולא מייבם ולפיכך בעלה פסלה שעומדת עליו באיסור אשת אח וכן פסק הרמב''ם ז''ל ריש פ''ו מהלכת יבום דאנדרוגינס אין לו זיקה כלל:
דו מתניתא. דמתני' הכי משמע דקתני סתמא הסריס כו' וא' סריס אדם וא' סריס חמה במשמע. אבל בבבלי מוקי לה כרבי עקיבא דדומיא דאיילונית קתני וכדפרישית במשנה:
זו דברי ר''א כו'. במתניתין:
משנה: סְרִיס חַמָּה כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל מַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים אַנְדְּרוֹגִינוֹס כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל מַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר טוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר לֹא יַחֲלוֹץ מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְסָרִיס. אַנְדְּרוֹגִינוֹס נוֹשֵׂא אֲבָל לֹא נִישָּׂא. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר אַנְדְּרוֹגִינוֹס חַייָבִין עָלָיו סְקִילָה כַּזָּכָר.
Pnei Moshe (non traduit)
כזכר. דוקא במקום זכרות שלו ולא בנקבות שלו וכדמפרש בגמ':
אנדרוגינס נושא אבל לא נישא. מפני שהוא כזכר והשוכב עמו הוי כבא על הזכר בין במקום זכרות שלו בין במקום נקבות שלו:
לא יחלוץ. אם יש אח אחר:
אנדרוגינס כהן כו'. ובבבלי משמע דהל' כר' יוסי דברייתא דאנדרוגינס בריה בפני עצמו ולא הכריעו בו חכמים אם זכר אם נקבה הילכך אינו מאכיל בתרומה וכן פסק הרמב''ם ז''ל פ''ז מהל' תרומות הלכה י''ד דאין מאכיל לנשיו:
מתני' סריס חמה כהן כו' מאכילה בתרומה. בבבלי דף פ''א מתרץ לה דאע''ג דכשר לבא בקהל איצטריך למיתני דמהו דתימא מוליד מאכיל דדייקינן ויליד ביתו הם יאכלו הראוי להוליד מאכיל שאינו מוליד אינו מאכיל קמ''ל:
מתני' שמעתי שהסריס. יש סריס שחולץ וחולצין לאשתו:
והסריס כו'. ויש סריס לא חולץ כו' דכתיב ולא ימחה פרט לזה ששמו מחוי:
סריס אדם. שנסתרס לאחר שנולד:
סריס חמה. ממעי אמו נולד כך כדמפרש בגמרא כל שלא ראתו החמה בכושר כו':
לקיים דברי ר''ע. עדות זו שהעיד ר''י בן בתירא לקיים דברי ר''ע העיד:
מתני' הסריס. סריס חמה דדומיא דאיילונית קתני דבידי שמים וסתמא כר''ע דלא חולץ ולא מייבם ולא חולצין ומייבמין לאשתו:
וכן איילונית. כדאמרינן בפ''ק:
בעלה פסלה. שהואיל והיא פטורה מן היבום אסורה משום אשת אח שלא במקום מצוה:
ואין לי לפרש. איני יודע לפרשה איזה סריס בן חליצה ואיזה פטור:
הלכה: סְרִיס חַמָּה כֹּהֵן כול'. תַּנֵּי. מַאֲכִילָהּ בְּחָזֶה וְשׁוֹק. רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר. אוֹכֶלֶת בִּתְּרוּמָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת בְּחָזֶה וְשׁוֹק. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כַּמָּה קוּלֵּי חוֹמְרִין בַּדָּבָר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַהוּ כַּמָּה קוּלֵּי חוֹמְרִין בַּדָּבָר. אָמַר לֵיהּ. פְּתַח פִּיךָ וְקַבֵּל. אָמַר רִבִּי מָנָא. מְגָחֵךְ הֲוָה עִימֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. מִילָּה אָמַר לֵיהּ. מַה אִם תְּרוּמָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם הֲרֵי הִיא אוֹכֶלֶת. חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁהֵן רְאוּיִן לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם אֵינוֹ דִין שֶׁתֹּאכַל. רְאוּיִן הָיוּ לְיִשְׂרָאֵל וּכְשֶׁנִּתְחַייְבוּ נִיטְּלוּ מֵהֶן וְנִיתְּנוּ לַכֹּהֲנִים. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁנִּתְחַייְבוּ וְנִיטְּלוּ מֵהֶן וְנִיתְּנוּ לַכֹּהֲנִים 50b כָּךְ אִם יִזְכּוּ יַחֲזִירוּ לָהֶן. תַּלמוּד לוֹמַר וַאֶתֵּן אוֹתָם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחֹק עוֹלָם. מַה מַתָּנָה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת אַף אֵילּוּ אֵינָן חוֹזְרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
חזה ושוק שהן ראוין לישראל בכ''מ. כלו' אע''ג דחזה ושוק של קדשים לכהנים הן מ''מ מצינו שם חזה ושוק דהיינו בחולין דאין חזה ושוק נוהג בהן כדאמר בפ' הזרוע וראוי' לישראל הן אינו דין שתאכל בחזה ושוק:
גמ' תני מאכילה בחזה ושוק. אאנדרוגינס קאי וכן היא פלוגת' בבבלי אלא דמפיך שם דר''י לדר''ל:
כמה קולי חומרין בדבר. כדמפרש לקמיה דק''ו הוא דאוכל בחזה ושוק:
פתח חיכך. פתח פיך וקבל הק''ו:
מגחך. מצחק עמו דרך שחוק וכי משיבין כן:
מיל' אמר לי'. שאמר לו הדבר להבין מעצמו הק''ו:
שאינה ראויה לישראל בכ''מ. כלו' דלא מצינו שם תרומה שהיא ראוי' לישראל:
ודחי לה הש''ס ראוי' היו לישראל כו'. כלו' דהיכי קרית לה ראוי' לישראל דגזה''כ בקדשים הוא דניתני' לכהנים ולא שייך לומר ראוי' לישראל הואיל ובחולין אוכלין דשאני חולין דאין נוהג בהן:
יכול כו'. אסוקי מילתא היא ולא קאי אדלעיל:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר שְׁמַעְתְּתָא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אוֹכֶלֶת בִּתְּרוּמָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת בְּחָזֶה וְשׁוֹק. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כַּמָּה קוּלֵּי חוֹמְרִין בַּדָּבָר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַהוּ כַּמָּה קוּלֵּי חוֹמְרִין בַּדָּבָר. אָמַר לֵיהּ. פְּתַח פִּיךָ וְקַבֵּל. אָמַר רִבִּי מָנָא. מְגָחֵיךְ הֲוָה עִימֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אָבִין. מִילָּה הֲוָה אָמַר לֵיהּ. מַה אִם תְּרוּמָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם הֲרֵי הִיא אוֹכֶלֶת. חָזֶה וְשׁוֹק שֶּׁהֵן רְאוּיִן לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם אֵינוֹ דִין שֶׁתֹּאכַל. רְאוּיִין הָיוּ לְיִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁנִּתְחַייְבוּ נִיטְּלוּ מֵהֶן וְנִיתְּנוּ לַכֹּהֲנִים. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁנִּתְחַייְבוּ וְנִיטְּלוּ מֵהֶן וְנִיתְּנוּ לַכֹּהֲנִים כָּךְ אִם יִזְכּוּ יַחְזְרוּ לָהֶן. תַּלמוּד לוֹמַר וַאֶתֵּן אוֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחֹק עוֹלָם. מַה מַתָּנָה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת אַף אֵילּוּ אֵינָן חוֹזְרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר שמעתתא. הך פלוגתא דלעיל על בת ישראל לכהן דאיפליגו בה הכי:
וְאֵין חֲלוּקִין עַל דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. מִן דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הִילָא. מְייַבְּמִין אֶת אִשְׁתּוֹ. הָדָא אָֽמְרָה אֵין חֲלוּקִין עַל דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. קִידֵּשׁ אֵינָן חוֹשְׁשִׁין לְקִידּוּשָׁיו. נִתְקַדֵּשּׁ חוֹשְׁשִׁין לְקִידּוּשָׁיו. נִבְעַל נִפְסַל מִן הַתְּרוּמָה כַנָּשִׁים. וְקַשְׁיָא. רִבִּי נִיחָא בַּר רִבִּי סָבָא רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רַב הַמְנוּנָא. אֲפִילוּ מִין בְּמִינוֹ כָּל שֶׁהוּא. וְקַשְׁיָא. אִם זָכָר הוּא. אֵין זָכָר פּוֹסֵל זָכָר. אִם נְקֵיבָה הִיא. אֵין נְקֵיבָה פוֹסֶלֶת נְקֵיבָה. צַד זַכְרוּתוֹ שֶׁלָּזֶה פוֹסֶלֶת צָד נְקֵיבָתוֹ שֶׁלָּזֶה. מַאֲכִיל אֶת נָשָׁיו וְאֵינוֹ מַאֲכִיל אֶת עֲבָדָיו. מַאֲכִיל אֶת נָשָׁיו מִכֹּחַ זַכְרוּתוֹ. וְאֵינוֹ מַאֲכִיל אֶת עֲבָדָיו מִכֹּחַ זֶה וָזֶה. נִתְחַלֵּל צָד נְקֵיבָה שֶׁבּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
מאכיל את נשיו מכח זכרותו ואינו מאכיל את עבדיו מכח זה וזה. מכח שיש לו ג''כ צד נקיבות ונתחלל צד הנקבות שבו כדאמרן וחללה אין מאכל' עבדי' בתרומה:
מאכיל את נשיו. אאנדרוגינס שנבעל לפסול קאי וכדמפרש ואזיל:
ומשני צד זכרותו כו'. כלומר דמיירי שבא עליו דרך נקבות ולא בצד זכרות וזהו כל שהוא דאמר רב המנונא דאין הכוונה שיפסול אותו בכל ענין אלא בצד נקבות לבד דכיון שזה בועל כזכר וזה נבעל כנקבה ראוי הוא לפסול מן התרומה וכן דעת הרמב''ם ז''ל פ''ז מהל' תרומות הלכה י''ו וכמ''ש הכ''מ בשם הר''י קורקוס ז''ל:
וקשיא. על זה דהיאך מצינו שהו' נפסל במינו דהא מספקא לן אם זכר אם נקבה הוא וממ''נ אם זכר הוא אין זכר כו' ולא שייך לפסול והא ליכא למימר דמספקי בבועל לזכר ובנבעל לנקבה דהרי כולם ממין אחד הן:
רבי ניחא ברבי סבא אומר בשם ר''י כו' אפילו מין במינו כל שהוא. כלומר אפילו נבעל למינו שהבועל ג''כ אנדרוגינס ואפי' כל שהוא בין שנבעל דרך זכרות או דרך נקבות נפסל:
ואין חילוקין על דברי רבי יודה. לשון בעיא היא אם החכמים אינן חלוקין על דברי ר''י במתני' דאמר טומטום שנקרע ונמצא זכר לא יחלוץ:
ופשיט ליה מן מה דאמר רבי יוסי דמייבמין את אשתו. ש''מ דדיני' כסריס אדם הוא וכדר''ע:
הדא אמרה חלוקין על דברי ר' יודה גרסינן. דהא לדידיה סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו וכן משמע מהבבלי דאין הל' כרבי יודה:
קידש. אנדרוגינס את האשה אין חוששין לקידושיו דמספקינן ליה טפי בנקבה ולפיכך אם נתקדש חוששין לקידושין:
נבעל. שנבעל אנדרוגינס לפסול:
נפסל מן התרומה כנשים. שהן נפסלות בנבעלו לפסול להן:
וקשיא ל''ג הכא עד לקמן:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד מִמְּקוֹם זַכְרוּת. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֲפִילוּ מִמְּקוֹם נְקֵיבָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. חָזַר בָּהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִן הָדֵין קִרְייָא וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה. אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי מִשְׁכָּבוֹת כְּאִשָּׁה. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה אַנדְּרוֹגִינוֹס. אָמַר רִבִּי. בִּיקַּשְׁתִּי וְלֹא מָצָאתִי דִבְרֵי בֶּן שַׁמּוּעַ בְּאַנְדְּרוֹגִינוֹס. וְחָֽבְרָה עָלַי חֲבוּרָה. וְלָמָּה. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא לִגְלוֹעַ בּוֹ אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ כְדַיי. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. הָיָה דַרְכּוֹ לְגַלֵּעַ. אִין תֵּימַר שֶׁלֹּא לְגַלֵּעַ בּוֹ. הֲרֵי גִילּוּעוֹ בְיָדוֹ. הֲוֵי לֵית טַעֲמָא דְּלֹא מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ כְדַיי. מַה הָיָה לוֹ לְגַלֵּעַ בּוֹ. יוֹרֵשׁ. מֵעִיד. מִנְחָתוֹ קְרֵיבָה בְכָלִל. מְזַמְּנִין עָלָיו כְּזָכָר.
Pnei Moshe (non traduit)
וחברה עליו חבורה. שחברו עליו תלמידיו על רבי ולא הניחו לו יותר ללמוד ממנו מדין אנדרוגינס וכדאמר בבלי סוף פירקין:
ולא מצאתי דברי בן שמוע באנדרוגינס. שלא מצאתי יותר מדבריו באנדרוגינס אלא דבר זה:
מן הדין קרייא ואת זכר וגו'. כלומר דואת זכר כתיב דמשמע את זכרותו של מי שיש בו שתי משכבות לא תשכב וכדמפרש לה בבבלי להאי מ''ד וכ''פ הרמב''ם ז''ל:
חזר בו ריב''ל. מדרשי' דלעיל וס''ל נמי דאין חייבין אלא במקום זכרות:
אפילו ממקום נקיבה. דס''ל כמ''ד דחייבין עליו מב' מקומות דכתיב משכבי אשה זה אנדרוגינס שיש לו ב' משכבות:
ובלבד במקום זכרות. אר''א דמתני' קאי דחייבין עליו סקילה כזכר ודוקא במקום זכרות וכדמסיק לקמי' טעמא:
ולמה. וטעמא מאי לא הניחו לו:
משום שלא לגרוע בו. אי טעמא שלא רצו שלא יגלה רבי דבריו ואתו לפלוגי עליה ולגרוע מדברי ר''א:
או משום. שלא היה רבי כדאי בעיני תלמידי ר''א ללמוד יותר:
וקאמר מאי בינייהו. מב' הטעמים:
הי' דרכו לגלע. כמו לגלות כלומר שהיה דרכו של ר' לגלות דבריו דאם תאמר דטעמא שלא לגלות הרי גילועו בידו הרי כבר למד דבר זה ויש בידו לגלות וא''כ למה הניחו לו ללמוד אפילו דין אחד אלא ע''כ שלא היה כדאי בעיניהם מללמוד יותר מדבר א':
מה היה לו לגלע בו. מה יש עוד דינים באנדרוגינס לר''א:
ומפרש יורש. כזכר:
מעיד. בעדות כזכר:
מנחתו קריבה בכלל. כלומר כולה כליל אם כהן הוא כדין מנחת כהן דמנחת כהנת נאכלת כדאמרינן בפרק ג' דסוטה:
מזמנין עליו. ברכת המזון כזכר אבל בבבלי קאמר לא לכל אר''א אנדרוגינס כזכר כו' וכן פסק הרמב''ם ז''ל דדוקא בסקילה דגזירת הכתוב הוא כדדריש לעיל ולפיכך לענין תרומה מספקינן ליה בנקבה ואינו מאכיל בתרומה כדפרישית לעיל:
סליק פירקא בס''ד
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source