Vayedaber

Yevamoth

Daf 50a

משנה: הַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְייַבֵּם וְכֵן אַיילוֹנִית לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְייָבֶּמֶת. הַסָּרִיס שֶׁחָלַץ לִיבִמְתּוֹ לֹא פְסָלָהּ בְּעָלָהּ פְּסָלָהּ מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּעִילַת זְנוּת. וְכֵן אַייְלוֹנִית שֶׁחָֽלְצוּ לָהּ אַחִין לֹא פְסָלוּהָ. בְּעָלוּהָ פְּסָלוּהָ מִפְּנֵי שֶׁבְּעִילָתָהּ בְּעִילַת זְנוּת.

Traduction

Un eunuque de naissance n'a pas besoin de se laisser déchausser, et il n'épouse pas sa belle-sœur par lévirat, de même qu'une femme d'évidence stérile échappe aux mêmes devoirs. Si un eunuque s'est laissé déchausser par sa belle-sœur, elle ne devient pas (de ce fait inutile) impropre à épouser un cohen; mais s'il a cohabité avec elle, il la rend impropre, parce que c'est alors une union de débauche (que n'autorise pas le lévirat). De même, si une veuve d'apparence stérile a déchaussé les frères de son mari, elle ne devient pas pour cela impropre à épouser un cohen, mais elle le devient si elle s'unit à l'un d'eux, parce qu'une telle union (sans but de fécondation) est de la débauche.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הסריס. סריס חמה דדומיא דאיילונית קתני דבידי שמים וסתמא כר''ע דלא חולץ ולא מייבם ולא חולצין ומייבמין לאשתו:

וכן איילונית. כדאמרינן בפ''ק:

בעלה פסלה. שהואיל והיא פטורה מן היבום אסורה משום אשת אח שלא במקום מצוה:

משנה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָּׁמַעְתִּי שָׁהַסָּרִיס חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ וְהַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין אֵת אִשְׁתּוֹ וְאֵין לִי לְפָרֵשּׁ. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה אֲנִי אֲפָרֵשׁ סְרִיס אָדָם חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָֽיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. 50a סְרִיס חַמָּה לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָֽיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא סְרִיס חַמָּה חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְפוּאָה. סְרִיס אָדָם לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ רְפוּאָה. הֵעִיד רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָה עַל בֶּן מְגִיסָה שֶׁהָיָה בִירוּשָׁלַם סְרִיס אָדָם וְיִיבְּמוּ אֶת אִשְׁתּוֹ לְקַייֵם דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה.

Traduction

R. Josué dit avoir entendu déclarer que l'eunuque soumis au lévirat doit opérer le déchaussement, et qu'après son décès, sa veuve doit opérer le même acte envers son frère; tantôt il a entendu dire au contraire que ni un eunuque, ni sa veuve, n'ont lieu d'accomplir cet acte, sans pouvoir s'expliquer cette contradiction. Je vais l'expliquer, dit R. aqiba: l'homme qui est devenu eunuque par la voie des hommes (castratus) accomplira le déchaussement, parce qu'il a eu un temps d'aptitude à engendrer; l'homme castrat de naissance (353)Littéralement: '' brlé par le soleil '', ou que '' le soleil n'a pas vu une heure en état de capacité ''. Le texte explicatif du Talmud Babli, 80a, est corrompu., ne doit accomplir aucun de ces actes, et sa veuve n'y sera pas sujette, puisqu'il n'a pas eu une heure d'aptitude. R. Eléazar au contraire dit: un homme qui est castrat de naissance doit accomplir ces actes, car il peut devenir susceptible de guérison (354)Si la stérilité doit être attribuée à une maladie, ou infirmité congénitale.; mais celui qui est devenu eunuque par la main des hommes ne peut plus guérir, et n'aura donc pas lieu d'opérer le déchaussement. R. Josué b. Béthéra a attesté que le fils d'une certaine Megoussath avait été fait eunuque par la main des hommes, et à son décès sa veuve a été soumise au lévirat; ce qui confirme l'avis de R. aqiba.

Pnei Moshe non traduit

מתני' שמעתי שהסריס. יש סריס שחולץ וחולצין לאשתו:

והסריס כו'. ויש סריס לא חולץ כו' דכתיב ולא ימחה פרט לזה ששמו מחוי:

ואין לי לפרש. איני יודע לפרשה איזה סריס בן חליצה ואיזה פטור:

סריס אדם. שנסתרס לאחר שנולד:

סריס חמה. ממעי אמו נולד כך כדמפרש בגמרא כל שלא ראתו החמה בכושר כו':

לקיים דברי ר''ע. עדות זו שהעיד ר''י בן בתירא לקיים דברי ר''ע העיד:

משנה: סְרִיס חַמָּה כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל מַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים אַנְדְּרוֹגִינוֹס כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל מַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר טוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר לֹא יַחֲלוֹץ מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְסָרִיס. אַנְדְּרוֹגִינוֹס נוֹשֵׂא אֲבָל לֹא נִישָּׂא. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר אַנְדְּרוֹגִינוֹס חַייָבִין עָלָיו סְקִילָה כַּזָּכָר.

Traduction

Un Cohen, eunuque de naissance, qui épouse une fille de simple israélite lui donne (par son union) le droit de manger l'oblation. Il en est de même, disent R. Yossé et R. Simon, d'un cohen androgyne, qui a épousé une simple israélite. R. Juda dit: l'homme bouché (aux organes couverts), qui à la suite d'une opération est reconnu pour être du sexe masculin, n'a pas à se laisser déchausser, parce qu'il est considéré comme eunuque. L'androgyne peut épouser une femme, non se laisser épouser (il est tenu pour homme). R. Eléazar dit: les relations avec l'androgyne sont passibles de la peine de la lapidation, comme celles qui ont lieu avec un homme contre nature).

Pnei Moshe non traduit

מתני' סריס חמה כהן כו' מאכילה בתרומה. בבבלי דף פ''א מתרץ לה דאע''ג דכשר לבא בקהל איצטריך למיתני דמהו דתימא מוליד מאכיל דדייקינן ויליד ביתו הם יאכלו הראוי להוליד מאכיל שאינו מוליד אינו מאכיל קמ''ל:

אנדרוגינס כהן כו'. ובבבלי משמע דהל' כר' יוסי דברייתא דאנדרוגינס בריה בפני עצמו ולא הכריעו בו חכמים אם זכר אם נקבה הילכך אינו מאכיל בתרומה וכן פסק הרמב''ם ז''ל פ''ז מהל' תרומות הלכה י''ד דאין מאכיל לנשיו:

לא יחלוץ. אם יש אח אחר:

אנדרוגינס נושא אבל לא נישא. מפני שהוא כזכר והשוכב עמו הוי כבא על הזכר בין במקום זכרות שלו בין במקום נקבות שלו:

כזכר. דוקא במקום זכרות שלו ולא בנקבות שלו וכדמפרש בגמ':

הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָׁמַעְתִּי כול'. הַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ כול'. וְכֵן אַייְלוֹנִית שֶׁחָֽלְצוּ כול'. אֵי זֶהוּ סְרִיס חָמָּה. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁלֹּא רָאָתוֹ הַחַמָּה בְכוֹשֶׁר אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת. הוֹשִׁיט יָדוֹ וְסִירְסוֹ מִבִּפְנִים. דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר לָבוֹא בַקָּהָל וְאֵינוֹ לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְייַבֵּם. נוֹתְנִין עָלָיו חוּמְרֵי סְרִיס אָדָם וְחוּמְרֵי סְרִיס חַמָּה בַּמַּחֲלוֹקֶת.

Traduction

On appelle '' eunuque du soleil (de naissance) '', dit R. Hiya, au nom de R. Yohanan, celui qui n'a jamais vu le jour à l'état parfait, même une heure (dès qu'il est né). Si l'on a porté la main sur les organes de l'enfant et on l'a châtré pendant qu'il était encore dans le sein de sa mère (sur le point de venir au monde), il sera interdit, d'après tous, à cet enfant d'avoir accès dans la communauté d'Israël (quoique châtré avant de naître, il l'a été par une main humaine). '' Il n'a pas besoin de se laisser déchausser par sa belle-sœur, et il ne l'épouse pas '', car, en raison de la discussion entre R. Eléazar et R. aqiba, cet homme subira les lois les plus sévères comme châtré par homme (selon le premier) et comme châtré par la nature (selon le second).

Pnei Moshe non traduit

גמ' איזהו סריס חמה כו' אפילו שעה אחת. שלקה ממעי אמו ובבבלי דף פ' מפורש סימניו:

הושיט ידו. למעי אשה וסירסו מבפנים קודם שיצא לאויר העולם:

ד''ה אסור כו'. דהרי סריס אדם הוא ומיקרי נמי סריס חמה דהרי לקוי ממעי אמו הוא וכדמפרש ואזיל:

נותנין כו' במחלוקת. כלומר לפי המחלוקת דר''א ור''ע למר סריס אדם גרע לענין חליצה ולמר סריס חמה גרע ובזה נותנין עליו חומרי שניהן ולד''ה לא חולץ ולא מייבם:

מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר. לֹא כִי אֶלָּא סְרִיס חַמָּה חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי אִינִיָּא. לֹא אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא לְעוֹנְשִׁין.

Traduction

R. Eléazar ne se contredit-il pas? Il commence par dire (§ 4): '' l'homme stérile de naissance doit se laisser déchausser, et sa femme (veuve) devra opérer le déchaussement en cas de lévirat '', tandis qu'ailleurs (355)Mishna, (Nida 5, 9), fin. il dispense cet l'homme de ces cérémonies? C'est que, dit R. Onia, R. Eléazar déclare ailleurs que c'est un eunuque naturel, non au point de vue de cette cérémonie, mais sous le rapport des restrictions légales que son état physique lui impose et des pénalités dont il est passible en cas d'infraction.

Pnei Moshe non traduit

מחלפ' שיטתי' דר''א. קשיא דידיה אדידי'. וחסר כאן וצריך לגרוס הכא מקודם המתני' דנידה סוף פ''ה וכדפריך בבלי שם דתנן בן כ' ולא הביא ב' שערות יביא ראיה שהוא בן כ' והוא הסריס לא חולץ ולא מייבם. כלומר שנולדו בו סימני סריס חמה כדאמר התם דברי ב''ה כו' וקאמר שם ר''א הזכר כדברי ב''ה אלמא לר''א סריס חמה לא חליץ:

תמן. במתניתין דהכא וכן דרך הש''ס הזה לנקוט בלישניה כמו שהוא גורס במקום אחר דשייך לשון תמן:

ואת אומר הכין. בתמיה כדפרישית דקאמר במתניתין דנידה דלא חליץ:

אלא לעונשין. הא דאמר התם הזכר כדברי ב''ה לאו אהא דאמרי לא חולץ אלא לאשמועינן דעד עשרים מחשבינן ליה לקטן אם לא הביא ומכאן ואילך גדול הוא אלא שהוא סריס וחייב בעונשין שבתורה. וכן משני רבי אלעזר התם:

רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים אֶחָד סְרִיס אָדָם וְאֶחָד סְרִיס חַמָּה אֵינוֹ לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ. לֹא מְייַבֵּם וְלֹא מְייַבְּמִין אֶת אִשְׁתּוֹ. דּוּ מַתְנִיתָא. הַסָּרִיס שֶׁחָלַץ לִיבִמְתּוֹ לֹא פְסָלָהּ. בְּעָלָהּ פְּסָלָהּ מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּעִילַת זְנוּת. אַנְדְּרוֹגִינֹס שֶׁחָלַץ לִיבִמְתּוֹ לֹא פְסָלָהּ. בְּעָלָהּ פְּסָלָהּ מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּעִילַת זְנוּת. וְכֵן אַייְלוֹנִית שֶׁחָֽלְצוּ לָהּ אַחִין לֹא פְסָלוּהָ. בְּעָלוּהָ פְּסָלוּהָ מִפְּנֵי שֶׁבְּעִילָתָהּ בְּעִילַת זְנוּת.

Traduction

⁠— Tel est dans notre Mishna l'avis de R. Eléazar, de R. Josué et de R. aqiba; selon les autres sages, quel que soit l'eunuque, que son accident lui soit survenu par voie naturelle, ou par la main des hommes, il n'a pas à se laisser déchausser, et sa veuve n'y sera pas soumise; il n'épousera pas sa belle-sœur, et sa veuve ne sera pas sujette au lévirat. C'est ainsi qu'il faut entendre notre Mishna (356)Cf. Tossefta à ce, ch. 8.: '' Si un eunuque (quelconque) s'est laissé déchausser par sa belle-sœur, elle ne devient pas (de ce fait inutile) impropre à épouser un cohen; mais s'il a cohabité avec elle, il la rend impropre, parce que c'est alors une union de débauche. '' La règle sera exactement la même pour l'androgyne, ainsi qu'à l'égard de la femme d'apparence évidemment stérile.

Pnei Moshe non traduit

זו דברי ר''א כו'. במתניתין:

דו מתניתא. דמתני' הכי משמע דקתני סתמא הסריס כו' וא' סריס אדם וא' סריס חמה במשמע. אבל בבבלי מוקי לה כרבי עקיבא דדומיא דאיילונית קתני וכדפרישית במשנה:

אנדרוגינס. בתוספת' סוף פ''ב דמכילתין קתני דלא חולץ ולא מייבם ולפיכך בעלה פסלה שעומדת עליו באיסור אשת אח וכן פסק הרמב''ם ז''ל ריש פ''ו מהלכת יבום דאנדרוגינס אין לו זיקה כלל:

Yevamoth

Daf 50b

הלכה: סְרִיס חַמָּה כֹּהֵן כול'. תַּנֵּי. מַאֲכִילָהּ בְּחָזֶה וְשׁוֹק. רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר. אוֹכֶלֶת בִּתְּרוּמָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת בְּחָזֶה וְשׁוֹק. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כַּמָּה קוּלֵּי חוֹמְרִין בַּדָּבָר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַהוּ כַּמָּה קוּלֵּי חוֹמְרִין בַּדָּבָר. אָמַר לֵיהּ. פְּתַח פִּיךָ וְקַבֵּל. אָמַר רִבִּי מָנָא. מְגָחֵךְ הֲוָה עִימֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. מִילָּה אָמַר לֵיהּ. מַה אִם תְּרוּמָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם הֲרֵי הִיא אוֹכֶלֶת. חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁהֵן רְאוּיִן לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם אֵינוֹ דִין שֶׁתֹּאכַל. רְאוּיִן הָיוּ לְיִשְׂרָאֵל וּכְשֶׁנִּתְחַייְבוּ נִיטְּלוּ מֵהֶן וְנִיתְּנוּ לַכֹּהֲנִים. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁנִּתְחַייְבוּ וְנִיטְּלוּ מֵהֶן וְנִיתְּנוּ לַכֹּהֲנִים 50b כָּךְ אִם יִזְכּוּ יַחֲזִירוּ לָהֶן. תַּלמוּד לוֹמַר וַאֶתֵּן אוֹתָם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחֹק עוֹלָם. מַה מַתָּנָה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת אַף אֵילּוּ אֵינָן חוֹזְרִין.

Traduction

On a enseigné: un tel époux Cohen pourra faire manger à sa femme le morceau de poitrail ou d'épaule dûs comme don au Cohen (357)(Lv 7, 34).. Selon R. Yohanan, puisqu'il est dit qu'elle a droit à l'oblation, ce droit est strict et ne s'étend pas aux autres parts sacerdotales. R. Simon b. Lakish dit que la femme doit pouvoir manger de ces parts, en raisonnant par a fortiori de ce qu'elle mange de l'oblation. En quoi consiste ce raisonnement par a fortiori, demanda R. Yossé b. R. Hanina devant Resh-Lakish? -Il suffit que tu ouvres la bouche (que tu l'entendes), répondit-il, pour que tu l'acceptes. -C'est pour plaisanter avec lui, dit R. Mena, que Resh Lakish a répondu de cette façon. En effet, dit R. Aboun, voici ce qu'il a voulu dire: puisque l'oblation, à laquelle de simples israélites ne peuvent toucher nulle part (en aucun cas), est d'une consommation admise pour la femme du Cohen; à plus forte raison celle-ci doit-elle jouir du même privilège pour les parts sacerdotales du poitrail ou de l'épaule, qui, en dehors de la consécration, est mangeable par de simples israélites. Toutefois, il est vrai que ces parties de l'animal pouvaient être consommées par les simples israélites; mais depuis le moment où cette obligation a été édictée, ces parts ont été exclusivement réservées pour les Cohanim (donc, le raisonnement par a fortiori manque de base). Est-ce à dire que, de même qu'à partir du moment où l'obligation de laisser ces parts aux cohanim a été édictée, on les leur a laissées au complet, de même lesdites parts reviendront-elles aux simples israélites si ceux-ci en deviennent dignes? C'est pourquoi il est dit (Lv 7, 34): Je les donnerai à Aron et à ses fils, comme loi perpétuelle; or, comme on ne revient pas sur un don, on ne reviendra pas non plus sur ces donations de parts sacerdotales.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני מאכילה בחזה ושוק. אאנדרוגינס קאי וכן היא פלוגת' בבבלי אלא דמפיך שם דר''י לדר''ל:

כמה קולי חומרין בדבר. כדמפרש לקמיה דק''ו הוא דאוכל בחזה ושוק:

פתח חיכך. פתח פיך וקבל הק''ו:

מגחך. מצחק עמו דרך שחוק וכי משיבין כן:

מיל' אמר לי'. שאמר לו הדבר להבין מעצמו הק''ו:

שאינה ראויה לישראל בכ''מ. כלו' דלא מצינו שם תרומה שהיא ראוי' לישראל:

חזה ושוק שהן ראוין לישראל בכ''מ. כלו' אע''ג דחזה ושוק של קדשים לכהנים הן מ''מ מצינו שם חזה ושוק דהיינו בחולין דאין חזה ושוק נוהג בהן כדאמר בפ' הזרוע וראוי' לישראל הן אינו דין שתאכל בחזה ושוק:

ודחי לה הש''ס ראוי' היו לישראל כו'. כלו' דהיכי קרית לה ראוי' לישראל דגזה''כ בקדשים הוא דניתני' לכהנים ולא שייך לומר ראוי' לישראל הואיל ובחולין אוכלין דשאני חולין דאין נוהג בהן:

יכול כו'. אסוקי מילתא היא ולא קאי אדלעיל:

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר שְׁמַעְתְּתָא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְכֹהֵן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אוֹכֶלֶת בִּתְּרוּמָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת בְּחָזֶה וְשׁוֹק. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כַּמָּה קוּלֵּי חוֹמְרִין בַּדָּבָר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַהוּ כַּמָּה קוּלֵּי חוֹמְרִין בַּדָּבָר. אָמַר לֵיהּ. פְּתַח פִּיךָ וְקַבֵּל. אָמַר רִבִּי מָנָא. מְגָחֵיךְ הֲוָה עִימֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אָבִין. מִילָּה הֲוָה אָמַר לֵיהּ. מַה אִם תְּרוּמָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם הֲרֵי הִיא אוֹכֶלֶת. חָזֶה וְשׁוֹק שֶּׁהֵן רְאוּיִן לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם אֵינוֹ דִין שֶׁתֹּאכַל. רְאוּיִין הָיוּ לְיִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁנִּתְחַייְבוּ נִיטְּלוּ מֵהֶן וְנִיתְּנוּ לַכֹּהֲנִים. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁנִּתְחַייְבוּ וְנִיטְּלוּ מֵהֶן וְנִיתְּנוּ לַכֹּהֲנִים כָּךְ אִם יִזְכּוּ יַחְזְרוּ לָהֶן. תַּלמוּד לוֹמַר וַאֶתֵּן אוֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחֹק עוֹלָם. מַה מַתָּנָה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת אַף אֵילּוּ אֵינָן חוֹזְרִין.

Traduction

Selon R. Jacob b. Aha, la discussion émise précédemment est applicable au cas où une fille de simple israélite épouse un cohen: selon R. Yohanan, comme il est dit qu'elle a droit à l'oblation, ce droit est strict, et ne s'étend pas aux parts de poitrail et d'épaule; R. Simon b. Lakish dit que la femme doit pouvoir manger de ces parts, en raisonnant a fortiori de ce qu'elle mange de l'oblation - (358)Le texte continue à reproduire toute l'argumentation précédente, terminée par le verset du Lv..

Pnei Moshe non traduit

אמר שמעתתא. הך פלוגתא דלעיל על בת ישראל לכהן דאיפליגו בה הכי:

וְאֵין חֲלוּקִין עַל דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. מִן דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הִילָא. מְייַבְּמִין אֶת אִשְׁתּוֹ. הָדָא אָֽמְרָה אֵין חֲלוּקִין עַל דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. קִידֵּשׁ אֵינָן חוֹשְׁשִׁין לְקִידּוּשָׁיו. נִתְקַדֵּשּׁ חוֹשְׁשִׁין לְקִידּוּשָׁיו. נִבְעַל נִפְסַל מִן הַתְּרוּמָה כַנָּשִׁים. וְקַשְׁיָא. רִבִּי נִיחָא בַּר רִבִּי סָבָא רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רַב הַמְנוּנָא. אֲפִילוּ מִין בְּמִינוֹ כָּל שֶׁהוּא. וְקַשְׁיָא. אִם זָכָר הוּא. אֵין זָכָר פּוֹסֵל זָכָר. אִם נְקֵיבָה הִיא. אֵין נְקֵיבָה פוֹסֶלֶת נְקֵיבָה. צַד זַכְרוּתוֹ שֶׁלָּזֶה פוֹסֶלֶת צָד נְקֵיבָתוֹ שֶׁלָּזֶה. מַאֲכִיל אֶת נָשָׁיו וְאֵינוֹ מַאֲכִיל אֶת עֲבָדָיו. מַאֲכִיל אֶת נָשָׁיו מִכֹּחַ זַכְרוּתוֹ. וְאֵינוֹ מַאֲכִיל אֶת עֲבָדָיו מִכֹּחַ זֶה וָזֶה. נִתְחַלֵּל צָד נְקֵיבָה שֶׁבּוֹ.

Traduction

N'y a-t-il pas d'opposition à l'avis exprimé dans la Mishna par R. Juda ('' l'homme bouché, qui à la suite d'une opération est reconnu pour être du sexe masculin, n'a pas à se laisser déchausser '')? De ce que R. Yossé a dit au nom de R. Ila, que la veuve d'un tel homme est sujette au lévirat, on déduit que l'on n'admet pas les paroles de R. Juda (et en raison de ce que l'on considère cet homme comme châtré par voie humaine, le lévirat ne lui incombe pas). - Si l'androgyne a consacré une femme, on ne tient pas compte de ce mariage; mais si cet être douteux a été consacré comme femme, ce mariage est valable (en raison de la prédominance du sexe féminin). Si l'on a cohabité avec l'androgyne, il devient inapte à manger de l'oblation, comme la femme le devient en un tel cas (étant profanée par une telle union). R. Niha b. R. Saba, ou R. Yona, dit au nom de R. Hamnona: même en cas d'union d'un androgyne avec un autre être semblable, quelque minime qu'ait été la jonction, elle entraîne l'inaptitude à manger de l'oblation. Pourquoi en résulte-t-il toujours l'inaptitude? Ou c'est un homme, et il ne rend pas impropre son semblable, ou c'est une femme, laquelle ne rend pas non plus impropre sa pareille? On peut répondre qu'il y a eu union partielle, par la jonction de la partie d'organe masculin avec la partie d'organe féminin de l'autre être, et c'est là ce qui provoque l'inaptitude. Cet individu cohen pourra faire manger de l'oblation à ses femmes, non à ses esclaves; il est permis pour les femmes, en ce qu'il est partiellement homme; mais comme il est partiellement une femme, qui est devenue profanée par l'union, elle perd le privilège de faire consommer de l'oblation à ses esclaves. Quant à l'avis de R. Eléazar, que '' les relations intimes avec un androgyne sont passibles de la lapidation '', R. Jacob b. Zabdi au nom de R. Abahou, de la part de R. Yohanan, précise qu'il y a crime en cas de relation par le côté masculin (c'est alors contre nature). Selon R. Simon au nom de R. Josué b. Levi, la culpabilité est la même en cas d'union par la partie d'organe féminin

Pnei Moshe non traduit

ואין חילוקין על דברי רבי יודה. לשון בעיא היא אם החכמים אינן חלוקין על דברי ר''י במתני' דאמר טומטום שנקרע ונמצא זכר לא יחלוץ:

ופשיט ליה מן מה דאמר רבי יוסי דמייבמין את אשתו. ש''מ דדיני' כסריס אדם הוא וכדר''ע:

הדא אמרה חלוקין על דברי ר' יודה גרסינן. דהא לדידיה סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו וכן משמע מהבבלי דאין הל' כרבי יודה:

קידש. אנדרוגינס את האשה אין חוששין לקידושיו דמספקינן ליה טפי בנקבה ולפיכך אם נתקדש חוששין לקידושין:

נבעל. שנבעל אנדרוגינס לפסול:

נפסל מן התרומה כנשים. שהן נפסלות בנבעלו לפסול להן:

וקשיא ל''ג הכא עד לקמן:

רבי ניחא ברבי סבא אומר בשם ר''י כו' אפילו מין במינו כל שהוא. כלומר אפילו נבעל למינו שהבועל ג''כ אנדרוגינס ואפי' כל שהוא בין שנבעל דרך זכרות או דרך נקבות נפסל:

וקשיא. על זה דהיאך מצינו שהו' נפסל במינו דהא מספקא לן אם זכר אם נקבה הוא וממ''נ אם זכר הוא אין זכר כו' ולא שייך לפסול והא ליכא למימר דמספקי בבועל לזכר ובנבעל לנקבה דהרי כולם ממין אחד הן:

ומשני צד זכרותו כו'. כלומר דמיירי שבא עליו דרך נקבות ולא בצד זכרות וזהו כל שהוא דאמר רב המנונא דאין הכוונה שיפסול אותו בכל ענין אלא בצד נקבות לבד דכיון שזה בועל כזכר וזה נבעל כנקבה ראוי הוא לפסול מן התרומה וכן דעת הרמב''ם ז''ל פ''ז מהל' תרומות הלכה י''ו וכמ''ש הכ''מ בשם הר''י קורקוס ז''ל:

מאכיל את נשיו. אאנדרוגינס שנבעל לפסול קאי וכדמפרש ואזיל:

מאכיל את נשיו מכח זכרותו ואינו מאכיל את עבדיו מכח זה וזה. מכח שיש לו ג''כ צד נקיבות ונתחלל צד הנקבות שבו כדאמרן וחללה אין מאכל' עבדי' בתרומה:

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד מִמְּקוֹם זַכְרוּת. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֲפִילוּ מִמְּקוֹם נְקֵיבָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. חָזַר בָּהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִן הָדֵין קִרְייָא וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה. אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי מִשְׁכָּבוֹת כְּאִשָּׁה. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה אַנדְּרוֹגִינוֹס. אָמַר רִבִּי. בִּיקַּשְׁתִּי וְלֹא מָצָאתִי דִבְרֵי בֶּן שַׁמּוּעַ בְּאַנְדְּרוֹגִינוֹס. וְחָֽבְרָה עָלַי חֲבוּרָה. וְלָמָּה. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא לִגְלוֹעַ בּוֹ אוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ כְדַיי. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. הָיָה דַרְכּוֹ לְגַלֵּעַ. אִין תֵּימַר שֶׁלֹּא לְגַלֵּעַ בּוֹ. הֲרֵי גִילּוּעוֹ בְיָדוֹ. הֲוֵי לֵית טַעֲמָא דְּלֹא מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ כְדַיי. מַה הָיָה לוֹ לְגַלֵּעַ בּוֹ. יוֹרֵשׁ. מֵעִיד. מִנְחָתוֹ קְרֵיבָה בְכָלִל. מְזַמְּנִין עָלָיו כְּזָכָר.

Traduction

. Toutefois, R. Jacob b. Zabdi au nom de R. Abahou dit que R. Josué b. Levi a retracté son premier avis fondé sur l'explication de ce verset (Lv 18, 22): Avec un homme, tu ne devras pas avoir de relations féminines; de ces derniers termes (employés au pluriel), on déduit qu'il s'agit d'un être qui puisse avoir deux sortes de '' relations '', comme une femme, à savoir l'androgyne (il ne persiste pas dans cette exégèse). Rabbi dit: j'ai cherché à savoir l'opinion de Ben-Shamoua au sujet de l'androgyne, et je n'ai pas pu le trouver. Les compagnons se sont assemblés, afin d'engager Rabbi à ne pas insister davantage, soit pour ne pas diminuer (par une comparaison fâcheuse) la valeur de R. Eléazar, soit parce qu'ils ne l'en jugèrent pas digne. Entre ces deux raisons, il y a une différence pratique si Rabbi avait l'habitude de révéler tout ce qu'il savait; or, on ne saurait invoquer cette dernière cause de restriction, puisqu'il avait commencé par émettre son avis; il faut donc admettre pour motif que les compagnons n'avaient pas jugé Rabbi digne d'en dire davantage. Quelle autre règle aurait-il pu révéler au sujet de l'androgyne (selon R. Eléazar)? Il aurait pu dire que l'androgyne hérite comme garçon, qu'il peut servir de témoin, que son offrande de farine est admise comme holocauste (359)Mishna, (Sota 3, 6)., et qu'il compte pour homme dans la préparation à la bénédiction d'un repas fait à trois (360)(Berakhot 7, 1)..

Pnei Moshe non traduit

ובלבד במקום זכרות. אר''א דמתני' קאי דחייבין עליו סקילה כזכר ודוקא במקום זכרות וכדמסיק לקמי' טעמא:

אפילו ממקום נקיבה. דס''ל כמ''ד דחייבין עליו מב' מקומות דכתיב משכבי אשה זה אנדרוגינס שיש לו ב' משכבות:

חזר בו ריב''ל. מדרשי' דלעיל וס''ל נמי דאין חייבין אלא במקום זכרות:

מן הדין קרייא ואת זכר וגו'. כלומר דואת זכר כתיב דמשמע את זכרותו של מי שיש בו שתי משכבות לא תשכב וכדמפרש לה בבבלי להאי מ''ד וכ''פ הרמב''ם ז''ל:

ולא מצאתי דברי בן שמוע באנדרוגינס. שלא מצאתי יותר מדבריו באנדרוגינס אלא דבר זה:

וחברה עליו חבורה. שחברו עליו תלמידיו על רבי ולא הניחו לו יותר ללמוד ממנו מדין אנדרוגינס וכדאמר בבלי סוף פירקין:

ולמה. וטעמא מאי לא הניחו לו:

משום שלא לגרוע בו. אי טעמא שלא רצו שלא יגלה רבי דבריו ואתו לפלוגי עליה ולגרוע מדברי ר''א:

או משום. שלא היה רבי כדאי בעיני תלמידי ר''א ללמוד יותר:

וקאמר מאי בינייהו. מב' הטעמים:

הי' דרכו לגלע. כמו לגלות כלומר שהיה דרכו של ר' לגלות דבריו דאם תאמר דטעמא שלא לגלות הרי גילועו בידו הרי כבר למד דבר זה ויש בידו לגלות וא''כ למה הניחו לו ללמוד אפילו דין אחד אלא ע''כ שלא היה כדאי בעיניהם מללמוד יותר מדבר א':

מה היה לו לגלע בו. מה יש עוד דינים באנדרוגינס לר''א:

ומפרש יורש. כזכר:

מעיד. בעדות כזכר:

מנחתו קריבה בכלל. כלומר כולה כליל אם כהן הוא כדין מנחת כהן דמנחת כהנת נאכלת כדאמרינן בפרק ג' דסוטה:

מזמנין עליו. ברכת המזון כזכר אבל בבבלי קאמר לא לכל אר''א אנדרוגינס כזכר כו' וכן פסק הרמב''ם ז''ל דדוקא בסקילה דגזירת הכתוב הוא כדדריש לעיל ולפיכך לענין תרומה מספקינן ליה בנקבה ואינו מאכיל בתרומה כדפרישית לעיל:

סליק פירקא בס''ד

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source